תמונות מנרניה או שמורת פליטויצה ביום שלג קר

שמורת פליטויצה תמיד היתה המקום האהוב עליי בקרואטיה. והחלטתי שאני חייבת לראות אותה בכל עונה של השנה.

שנת 2010, חורף מטורף בקרואטיה. המון המון שלג יורד בזאגרב. אז החלטתי שזה הזמן לקפוץ לשמורה. ביררתי עם חברות מי רוצה להצטרף ושלוש אמיצות החליטו להצטרף אלי.

ארזנו את עצמנו ברכב עם חליפות סקי כובעים צעיפים ויצאנו לדרך.
שמורת פליטויה נמצאת שעה וחצי מזאגרב בימים נורמלים. חצי שעה נסיעה על כביש מהיר – שהיה יחסית נקי מהשלג , ואח"כ עוד שעה נסיעה בכביש צר ומפותל מאוד. חויה מיוחדת במינה. רוב הכביש היה מפונה משלג אבל עדיין נסיעה מפחידה.

כל הנסיעה לא הפסיק לרדת שלג, אבל כשהגענו לאזור השמורה השלג פסק.

התלבטנו מאוד היכן להחנות,.

בשמורה יש שתי כניסות ואזורי חניה מסודרים מרוחקים מהכניסה. אבל ביום שלג מטורף נכנסנו עם האוטו כמעט עד הכניסה עצמה.

לבושות לקרב יצאנו לקור הגדול

קצת על שמורת פליטויצה – השמורה הפכה לפארק לאומי אגמי פליטויצה בשנת 1949
בשנת 1979 הוכרז כאתר מורשת עולמית, על ידי ארגון אונסק"ו.
בשטחי השמורה ישנם 16 אגמים עיקריים. האגמים נחלקים לשתי קבוצות: עילית ותחתית, כאשר בחלק העליון נמצאים 12 אגמים ובחלק התחתון ארבעה אגמים. כולם מחוברים ביניהם במפלים יפהפיים ומרהיבים. השטח הכולל של 16 האגמים הוא כשני קילומטרים.

הגענו לכניסה לפארק, ולמרות שישבה בחורה במשרד מכירת הכרטיסים היא אמרה לנו שהשמורה סגורה. לפחות לא היינו צריכות לשלם. רוב השבילים חסומים והסירות לא עובדות. החלטנו בכל זאת לרדת לכיוון הסירות מאחר והשביל היה פתוח.

האגם כמעט כולו קפוא. והמראות מרהיבים.

הקרח והשלג מייצרים תחושה אמיתי של נרניה, הכל מנצנץ ומבריק.

מרחוק רואים את המפלים הקפואים, אבל בגלל שהסירות לא עובדות אי אפשר להגיע לצד השני.

אבל אנחנו לא הגענו עד לפה כדי לעמוד מרחוק ולהסתכל!!

פתאום מולנו הולך מישהו, אולי עוד משוגע כמונו שהגיע לראות את השמורה הקפואה. אבל כשהתקרבנו ראינו שהוא עובד בשמורה. משיחה קצרה התברר שהוא אחד מנהגי הסירות החשמליות באגם.
החברה הקרואטית שלי, בלי להתבלבל בכלל ביקשה , כמעט התחננה, אם יוכל לקחת אותנו לסיור.
להפתעתנו הרבה הוא הסכים!!! וככה זכינו בשיט פרטי לתוך המפלים הקפואים.